​

1. התלמיד יבין את חשיבות האסטרטגיה של שאילת שאלות בתהליך הלמידה

2. התלמיד ידע להבחין בין שאלות מסוגים שונים :פתוחה , מערערת, עשירה, מחוברת, טעונה, מעשית

3. התלמיד יתנסה בשאילת שאלות מהסוגים השונים.

 

מטרות מטה –אסטרטגיות:

1. התלמיד יבין את היתרון של שאילת שאלות.

2. התלמיד יהיה פעיל בתהליך הלמידה שלו.

3. התלמיד יבצע רפלקציה על עבודתו.

 

מטרות תוכן

התלמידים ילמדו את המושגים : קבוצה , קטגוריה חברתית , יחידה סטטיסטית ויבחינו בין המושגים.

 

שיעור מס' 1+2 (שיעור כפול)

 

בתחילת השיעור המורה יפתח:  היום אנו מראיינים את_________ ( ניתן לבחור תלמיד מהכיתה/ מהשכבה/ מבה'ס/ דמות ציבורית וכו').  אילו שאלות הייתם רוצים לשאול את _______________?

 

המורה ירשום את השאלות על הלוח בשמש מסביב לשם הדמות .

המורה יקיים דיון :

אילו שאלות קידמו אתכם  יותר להבנת הדמות ? מדוע?

כיצד לדעתכם ניתן למיין את השאלות שנשאלו?

לאילו יחידות חברתיות שהמרואין שייך אליהן  חלק מהתשובות מתייחסות ? (משפחה, עבודה , חברים, מקצוע, )

 

הקניית המיומנות:

1. המורה תסביר שישנן רמות שונות של שאלות  על פי הטקסונומיה של בלום. חלקן מתייחסות לחשיבה מסדר נמוך וחלקן לחשיבה מסדר גבוה. (על פי הטבלה המצורפת)

2. את השאלות שמתייחסות לרמות חשיבה מסדר גבוה ניתן למיין לפי סוגים:

שאלה פתוחה:

• שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד משמעית

• שיש לה בפועל כמה תשובות

• תשובות אלה שונות ולעיתים אף סותרות זו את זו .

שאלה מערערת:

• שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות 

• הוודאיות של הלומדים.

• שאלה המטילה ספק במובן מאליו, בשכל הישר, 

• חושפת קונפליקטים נטולי פתרון פשוט ותובעת

• לחשוב על שורשי הדברים

• שאלה עשירה:

• שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם.

• לא ניתן לענות עליה ללא תהליך חקר.

• שאלה הנוטה להתפרק לתת שאלות.

• שאלה מחוברת:

• שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים.

• שאלה טעונה:

• שאלה שיש בה ממד אתי

• לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונאלי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר.

• שאלה מעשית:

• שאלה שיש עליה מידע נגיש ללומדים- מיזוג בין מספר מקורות מידע יבטיח חשיבה מסדר גבוה.

• שאלות מסתעפות

• אין תשובה נכונה חד-משמעית.

• הלומדים אינם יודעים את התשובה הנכונה.

• השאלה מבקשת מהלומדים להביע דעה אישית, לתאר הרגשה או התנסות.

• המורה אינו נוקט עמדה, ואינו מגדיר את התשובה כנכונה או לא נכונה.

• החיזוקים ניתנים על עצם ההשתתפות ולא על איכות התשובה.

• המורה צריך למנוע מצב שבו משתתפים בודדים משתלטים על הדיון.

• שאלות חוקרות

• התלמיד עונה על שאלה בתחום הידע ומייד לאחר מכן הוא נשאל שאלה חוקרת – שאלה לגבי תהליך ההגעה לתשובה. בשאלה זו התלמיד נדרש:

• להוכיח ("איך הגעת לתשובה?")

• להצדיק ("מדוע אתה חושב כך?")

• להבהיר ("למה בדיוק את מתכוונת?")

• לנמק ("מה הסיבה?")

• להרחיב את תשובתו ("איך זה בדיוק קורה?")

• להביע התייחסות אישית ("מה אתה חושב על כך?")

 

המורה תדגים מתוך השאלות הרשומות על הלוח את שני סוגי השאלות (במידה ולא עלו שאלות מסוגים אלה, תבקש מהתלמידים להעלות שאלות נוספות).

 

 

המורה יסביר את המושגים קבוצה , קטגוריה חברתית ויחידה סטטיסטית.

התלמידים יתבקשו להציג שאלות הנוגעות  להבהרת המושגים הנ"ל

התלמידים יציגו דוגמאות לכל אחד מהמושגים  מחיי המרואיין. ( תוך הפעלת והשלמת פרטים מדמיונם).

 

סיכום השיעור

כיצד אסטרטגית שאילת שאלות קידמה את החשיבה שלנו בנוגע לדמות המרואינת /ולהבנת המושגים הסוציולוגים שנלמדו בשיעור?

איך אפשר לדעתכם ואיפה ליישם את אסטרטגית שאילת השאלות ?

מתי כדאי להשתצמש באסטרטגיה זו?

מתי לא כדאי להשתמש באסטרטגיה זו?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(בעריכת: אורית רן, רוחמה וילשטיין, אדוה לזרובסקי )

 

טבלת שאילת שאלות ע"פ הטקסונומיה של בלום

סוג השאלה / רמת חשיבה

המטרה

פעילות התלמיד / ההתנהגות האופרטיבית

השאלות

התשובות

ידע

ידיעה וזכירה של מונחים בסיסיים, עובדות ספציפיות, הגדרות, כללים, רעיונות יסוד,

שיטות ותהליכים.   איתור פרטים

מגדיר,  מתאר,  מזהה,  נותן כותרת,  ממין,  משיים, בוחר,  מזכיר עובדות

מי ? היכן ? מתי ? כמה ?

מה ?

התשובה נתונה בטקסט ואין

עליה עוררין

הבנה

הבנת עובדות וכללים. פרוש.   תרגום חומר מילולי לצורות הצגה שונות – תרשימים, גרפים. ציון ותאור רעיונות עיקריים.   איתור סיבה

מסביר,  מכליל,  מסכם, מתרגם,  משכתב,  מבחין

תאר מה קרה ? 

מה הרעיון המרכזי ?

ההבנה נעשית מתוך מידע נתון. אינן בהכרח חד משמעית.

יישום

יישום רעיונות וכללים למצבים חדשים.

 יישום שיטות, חוקים ותיאוריות למצבים חדשים וממשיים

משנה,  מחשב,  מגלה, מכליל,  בונה מחדש, מפריד,  מנבא,  משפר, מחלק לסעיפים

נתח ע"פ

 

ניתוח

 

(אנליזה)

הבחנה בהנחות סמויות ובטעיות לוגיות.

הבחנה בין עובדות למסקנות.   הערכת רלוונטיות מידע.   זיהוי מניעים.   הבאה להכללה.

עשיית הקשים. מציאת ראיות לתמיכה.

ממיין,  מעמת,  משווה, מתאר גרפים,  מקשר 

מה ניתן להסיק ?

כיצד ניתן להוכיח  ?

ניתוח דמויות ומצבים.

כיצד משקפים הדברים את ?

אילו ראיות תוכל למצוא ע"מ להוכיח /ע"מ לתמוך בטענה? מהן ההנחות הסמויות?

מסקנות הנשענות על הכתוב, אינן מופיעות בקטע. קיימות מספר אפשרויות

שילוב מחדש

 

(סינתזה)

כתיבת נושא בצורה בנויה.   הצעת תוכנית ניסוי. כתיבה של יצירה קצרה.   תכנון פתרון בעיות. קביעת הנחות.  ריכוז אלמנטים ממקורות רבים וצירופם במבנה חדש.   יצירת הקשים מקוריים

יוצר קטגוריות,  משחזר, מצרף ,  מפתח,  מסדר מחדש,  מרכיב

כיצד נוכל לפתור ?

מה יקרה אם?

איך נוכל לשפר ? התוכל להמציא?

מה אתה מניח שיקרה? מה תהא התגובה  

כאשר?

מצביעות על מקוריות חשיבה עצמאית ויצירתיות

הערכה

הערכה / חוות דעת של רצף לוגי.    בקרה על יצירה בעזרת קריטריונים חיצוניים. הערכה של ... תימוך מסקנות על ידי מידע.  שיפוט תקפות רעיון.  שיפוט איכות פתרון

מעריך,  מסיק,  מבקר, שופט,  טוען,  מעמת, קובע תקן

מה דעתך על ?

האם אתה מסכים עם?

באיזה עמדה אתה תומך ?

המאמין אתה כי? 

הסבור אתה ?  מה אתה מעדיף  ?

צריכות להעיד על הבנה בכל השלבים עד הערכה

לסיכום:  ישנם 6 רמות שונות של שאלות על פי הטקסונומיה של בלום:  ידע, הבנה, יישום, אנליזה, סינתזה הערכה.שלושת הסוגים האחרונים מתבססים על רמות חשיבה גבוהות. מורכבותן נובעת מהיותן בעלות תשובות פתוחות, תיתכנה עבורן תשובות אחדות, הן מפתחות אצלנו כושר יצירתי בתחומים קוגניטיביים. בסוגי שאלות אלו נשתמש כשנרצה להסיק מסקנות או לפתור בעיות חדשות על בסיס ידע קודם. אנחנו יכולים לחבר שאלות , בכל הרמות, בכל נושא ועל כל טקסט נתון.

המטרה בשאלות ברמה של ידע  היא הבנה מילולית של המסר (בתוך השורות)  

המטרה בשאלות ברמה של הבנה וברמה של יישום היא פרוש המסר במונחים עצמיים (בין השורות)

המטרה ב שאלות ברמה של אנליזה ברמה של סינתיזה, ברמה של הערכה היא  קריאה ביקורתית ויצירתית (מעל השורות)